הלב מושך את העיניים, או העיניים את הלב?
בסופו של דבר, הכל תלוי במעשינו ובעבודתנו. כדאי לנו לבחור נכון - ובטוב
בסופו של דבר, הכל תלוי במעשינו ובעבודתנו. כדאי לנו לבחור נכון - ובטוב
טיק-טק אפשר לתת לניסיונות העולם הזה לבלוע אותנו. לגרום לנו לסחוב את החיים, ולא מעבר. אבל אפשר גם לתת לניסיונות האלה משמעות
"גם בתוך ההסתר אשתדל להתחבר לביטוי שבח והודיה שיכול להתאים לי לאותה עת קשה". תמר ללוש בטור מחזק לימים של עצבות
מישהי אמרה... אבל זה פשוט בגלל שהיא לא יודעת. אז היא אמרה
כשמדברים על אמונה, ולא משנה עם מי, הנפש האלוקית מתעוררת
אין בי שקט ולא מנוחה, המחשבות והתרחישים במוחי רוקדים את מחול השדים שלהם ואין דבר שאני יכולה לעשות עם זה כרגע. חוץ מלומר תודה
רגע החורבן שבו עשית כלפי אדם מעשה שאת מתביישת בו, הוא רגע קשה. רגע של חורבן. התורה הקדושה מלמדת אותנו לתת מקום לחורבן, אבל אח''כ לקום, ולעשות נחמה וצעד לגאולה
כדי לאהוב את עצמנו באמת, לא מספיק רק להגיד אהבה, צריך להפגין אהבה. זה מה שהילדה הקטנה שיושבת לך עמוק בתוך הלב מבקשת ממך כל כך חזק
"זו העת לשבת כמה דקות עם עצמי ולאפס מחוגים, להקשיב למצפן הפנימי שלי ולהבין: החירות היא פנימית. את, חברתי החדשה, בסופו של דבר חפץ דומם. באת לשרת צורך מסוים ותו לא". הטור של תמר ללוש
כאילו אין לנו אתגרים בחיים, כאילו לא צריך לחרוק שיניים ולהתאמץ, כאילו אנחנו לא בנווה תלאות, כאילו לא צריכים לעשות את התיקון שבורא עולמים הפקיד בידינו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה